מדוע כל כך קשה לנו לדבר על הרגשות הכואבים שלנו?

אכזבה, אשמה, בושה, כישלון, עלבון, מבוכה, פחד, קנאה, ריקנות, שברון לב, תסכול, תקיעות ועוד  – הם רגשות כואבים שכל מאיתנו מכיר, חווה או יחווה על בשרו כמה פעמים במסע החיים. בעוד שעל רגשות כמו שמחה, התלהבות, נחת, אומץ, התפעלות, עונג, צמיחה ועוד אנחנו מדברים בקלות, מציגים אותם בהתלהבות ובגאווה לבני הזוג שלנו ולאחרים, את הרגשות הכואבים אנחנו מצניעים, מדחיקים ומתקשים לדבר אותם עם האנשים הכי קרובים אלינו.

למה כל כך קשה לנו לדבר את הרגשות הכואבים עם בני הזוג שלנו?

  1. כי למדנו עוד בילדותנו, שעדיף להדחיק את הרגשות הכואבים, לא להראות חולשה שמא מישהו ינצל את זה לרעה וישתמש בזה כנגדנו.
  2. כי אנחנו חושבים שאם נדבר על הכאב הוא יגדל ויציף את הקושי במקום לפתור אותו.
  3. אם לא נדבר על מה שכואב – זה יעבור לבד. לא צריך לעשות סיפור.
  4. לדבר את הכאב עלול להתפרש בעיניי עצמנו ובעיניי האחר כחוסר התמודדות, התבכיינות, פאסיביות ויציג אותנו באור לא אטרקטיבי במיוחד.
  5. כי אנחנו מפרשים את העולם כשדה קרב שיש בו חזקים ויש בו חלשים והחזק שורד.
  6. כי אנחנו לא סומכים על הצד השני שיידע להכיל את הרגשות שלנו ולתת להם תוקף והכרה.
  7. כי ניסיון העבר מלמד שכשהראיתי חולשה, הצד השני נבהל, זלזל, התעלם או ירד עליי והאיץ בי לחזור לעצמי ומהר.
  8. סיבה נוספת היא שאנחנו פשוט לא מכירים את שפת הרגש. לא מיומנים בה. מכירים את שפת השליטה, הפאסון, האגו, מכירים שפה של ביקורת ותלונות כלפי האחר, משימות, פונקציונליות וקיצורי דרך לקבל  ולהשיג את מה שאני רוצה וצריך כדי להרגיש הקלה וכמה שיותר מהר.

הנחות היסוד האלה שאימצנו והסקנו על החיים ועל עצמנו – נכנסות אלינו הביתה, לתוך הלב ולתוך מערכת היחסים הזוגית שלנו ומנהלות אותנו, חוסמות ומעכבות אותנו מלהעמיק את האינטימיות, להתפתח ולגדול אישית וזוגית. 

מדוע חשוב לדבר עם בני הזוג שלנו על הרגשות שלנו – 

  1. כדי לאוורר אותן החוצה ולא להרגיש לבד בתוך הסערה הפנימית שהם מחוללים בנו.
  2. כדי להרגיש מובנים לעצמנו ולאחרים.
  3. כדי לקבל הד ולגיטימציה לרגשות שלנו שיש לכולם ולהרגיש אנושיים ונורמליים. 
  4. כאב שמדחיקים אותו ולא נותנים לו ביטוי הופך לתסכול ותסכול הופך לכעס ועוינות. 
  5. כשמדחיקים ומתעלמים מרגשות כואבים מחלישים ומקהים גם את הרגשות הנעימים. אל תפחדו להרגיש.
  6. הרגשות הם חלקים שחיים בתוכנו ברגע נתון ולא מגדירים וצובעים את מי שאנחנו (אם אני מרגישה עכשיו פחד זה לא אומר שאני פחדנית).
  7. כי רגשות הם דינמיים, באים והולכים, כמו אורחים שאנחנו מארחים בחדרי ליבנו ויש כאלה שנשארים לשהות איתנו תקופה ממושכת כי אנחנו נדרשים ללמוד איך לצלוח אותם. דווקא כשעושים לרגשות הכואבים מקום, נותנים להם ביטוי ומקבלים הכרה ועיניים טובות הם משתנים כמו גל שהגיע לשיאו, נשבר ושוכך לאיטו. 

אדם שמתקשה להודות ולסלוח לעצמו על טעויות וחולשות, שמתקשה לקבל את עצמו עם החלקים הלא משהו שלו  – יתקשה לראות ולקבל גם את הרגשות הכואבים של האחר. למעשה, הוא יהיה כל כך עסוק בכאב המודחק שלו, שלא מקבל מענה, עד שלא יוכל להיות פנוי לראות את האחר. בנוסף, אדם כזה שמתבייש ברגשות הכואבים שלו שולל מבן/ת הזוג שלו את ההזדמנות להיות משמעותי ונחוץ עבורו כדי לשאת יחד, יד ביד, את משא החיים. 

 

"אנחנו יכולים להרגיש שייכם רק כשאנחנו מביאים את העצמי האותנטי ביותר שלנו וזוכים להתקבל בזכות מי שאנחנו באמת"

ד"ר ברנה בראון

 

 

 

 

מחשבה 1 על “מדוע כל כך קשה לנו לדבר על הרגשות הכואבים שלנו?”

כתיבת תגובה

תפריט נגישות